ראשית, הבה נתחיל בחדשות החשובות - הספר אלים קטנים במהדורה הסופית והעברית נמסר להגהה ביום שישי האחרון. זה אומר שהוא יהיה מוכן בעוד כחודש וחצי, ובהסתברות גבוהה מאוד תוכלו לרכוש אותו בעולמות, או לקבל את העותק שהזמנתם במימון ההמונים.
לכבוד המאורע המאוד משמח הזה, אני רוצה להעלות כאן סדרה של פוסטים על הספר.
אני מתכנן משהו קצת מוזר. יש מישהו בשם ג'ונתן ג'ונס שכתב כנראה מאמר ביקורת על טרי פראצ'ט, ואז אנשים התעצבנו עליו, כי במאמר הוא הודה שהוא לא קרא אף ספר שלם של טרי פראצ'ט.
ואז הוא קרא ספר שלם של טרי פראצ'ט - אלים קטנים - וכתב עליו מאמר ביקורת שכאילו מחמיא לספר, אבל בעצם אומר שהוא לא 'ספרות אמיתית', וש'ספרות אמיתית' תמיד תנצח ספרים כמו של פראצ'ט.
ברור שהמאמר הזה די הרגיז אותי, אבל, לא פחות חשוב, הוא האיר את עיני באשר לשאלה מה אנשים כמו ג'ונתן ג'ונס לא מבינים בקשר לפראצ'ט.
אז אני רוצה לכתוב סדרה של פוסטים על המאמר שלו, ולהסביר לאט לאט במה הוא טעה.
מן הסתם, גם המאמר שלו, וגם התשובות שלי יכללו ספוילרים לספר, אז אם דברים מן הסוג הזה מפריעים לכם, אנא הפסיקו לקרוא עכשיו.
- אזהרת ספוילרים אלים קטנים -
אם אתם עדיין כאן, אני רוצה להביא עכשיו את תחילת הדברים של ג'ונתן ג'ונס, ובפוסט הבא את כל המאמר שלו, ואז, בפוסטים שאחרי כן, את התשובה שלי.
אז הנה תחילת המאמר:
קראתי את פראצ'ט עכשיו: זו יותר בידור מאמנות
בעבר דחיתי את הערך הספרותי של טרי פראצ'ט המנוח, דבר שעורר זעם בקרב מעריצים. עכשיו אני בקיא יותר, ויכול להעריך את משחקי המילים החכמים שלו. אבל אני עדיין מאמין שהפרוזה הטובה ביותר חיה בעולם האמיתי.
ג'ונתן ג'ונס
יום שישי 11 בספטמבר 2015 17:54 BST
כשזה מגיע לקריאת ספרות בדיונית, כולנו מעריצים. אנחנו קוראים וקוראים מחדש את הסופרים שאנחנו אוהבים, ואלה שאולי התאהבנו בהם לפני עשרות שנים. התהליך שמחבר בין קורא לסופר הוא מסתורי כמו הניצוץ שמפגיש בין שני אנשים – והתשוקות עזות באותה מידה.
אחד הרגעים הגאים ביותר שלי היה כשראיתי את מהדורת הכריכה הרכה הבריטית של הרומן "נמסיס" מאת פיליפ רות, ובה ציטוט שבח מבלוג האמנות שלי ב"גרדיאן" על הכריכה: "יצירת ריאליזם מדומיינת באופן מהפנט..." אני מכור לרות כבר עשרות שנים. לראות את המחווה שלי מודפסת על אחד מספריו הייתה פנטזיה של מעריץ שהתגשמה.
הרגע המביש ביותר שלי כמבקר התרחש גם הוא כתוצאה מאחת הגיחות המזדמנות שלי לעולם הספרים. שכחתי שאנשים אחרים אוהבים סופרים באותה מידה שאני אוהב את רות. אז לאחרונה גיחכתי בבוז כלפי סופר שלא עניין אותי כלל, איש המשלים רב המכר טרי פראצ'ט. מכיוון שהבהרתי גם שלא קראתי ספר שלם של פראצ'ט, הורדתי על עצמי נקמה שלא הייתה שונה מהסערה שאפפה את ספריית איפיבי לאחר המתקפה של האומניאנים על העיר הפילוסופית הזו.
המשך יבוא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה